In Uncategorized

היי יזמים יקרים

גאים להגיש לכם את הפוסט הבא בשיתוף קבוצת ריינהולד כהן – חומר חשוב לידיעה ולמחשבה באהבה מאיתנו 🙂

תודה לסלעית שחר על הפוסט – סלעית היא עורכת פטנטים ועו"ד, שותפה במחלקת ההייטק בקבוצת ריינהולד כהן, המתמחה בקניין רוחני.

בין אם אתם חברת סטארט-אפ מתחילה, ובין אם מדובר על מפתח יחיד, ודאי שמעתם על המושג שנקרא פטנט, ועולה במוחכם השאלה האם להגן בפטנט על הפיתוח הטכנולוגי שלכם או האפליקציה שפיתחתם. התשובה הקצרה היא כן! שכדאי ורצוי להגן. כמובן שהתשובה הארוכה היא מורכבת יותר ובוחנת מכלול של נסיבות, לדוגמה: המשאבים הכספיים שעומדים לרשותכם (שככל הנראה הם מוגבלים בשלב זה), המשאבים האנושיים שניתן להקצות לטובת המשימה הזאת, שגם הם מן הסתם מוגבלים, כי ככל הנראה אותו המהנדס שעסוק ברוב שעות היום בפיתוח וקידום הטכנולוגיה, הוא גם דמות המפתח הנדרשת לסייע בהגדרת האמצאה והכנת חומר רקע הדרוש להגשת בקשת הפטנט.

מעבר להגנת הפטנט עצמו, בקשת הפטנט היא כלי עסקי חשוב וקריטי בשלבים הראשוניים של הסטארט-אפ.

בחרתי להתייחס בקצרה חלק מהתפישות השגויות שבהן נתקלתי בקרב סטארטאפיסטים מתחילים:

הגשת בקשה לפטנט בכמה מדינות זו הוצאה כספית גדולה כרגע ואת מעט המשאבים שיש, צריכים למקד בקידום הטכנולוגיה.

"שיטת הפטנטים" היא "ידידותית" מבחינת ניהול תזרים מזומנים: בתחילת הדרך הוצאות נמוכות יחסית.

ניתן להגיש בקשה אחת בשלב ראשון (נניח 1.3.2022) בהוצאות נמוכות יחסית ורק בתום שנה (כלומר 1.3.2023) להחליט באילו מדינות נוספות נרצה להגיש את הבקשה. למעשה בהתאם לאמנה המכונה PCT ואשר בה חברה גם ישראל, ניתן בחלוף שנה להגיש בקשה בינלאומית (בעלות נמוכה יחסית) ולדחות את הגשת הבקשות למדינות השונות – פעולה הכרוכה בעלות גבוהה – לעוד שנה וחצי (כלומר עד ל 1.9.2024) וזאת מבלי לאבד את הזכויות מהתאריך המקורי (1.3.2022) .

למה להגיש בקשה לפטנט? קודם אמצא משקיעים או אצור שיתופי פעולה ואז חלק מההשקעה שאקבל יממן את הכנת בקשת הפטנט.

הסיכון: חשיפת הרעיונות החדשניים לפני הגשת הבקשה לפטנט עלולה לטרפד את היכולת לקבל הגנה.

 אחת הדרישות להענקת פטנט היא שהאמצאה (הרעיון הטכנולוגי החדשני שביסוד המיזם) לא פורסמה בפומבי. כל פרסום שהוא, לרבות הפצת אב טיפוס או פנייה למשקיעים וחשיפת האמצאה (שלא בכפוף להסכם סודיות) עלולה להיחשב כפרסום מוקדם ועלולה למנוע את הענקת הפטנט בשלב מאוחר יותר. הגשת בקשה לפטנט לפני חשיפת הרעיונות החדשניים מאפשרת מיד לאחר הגשתה לחשוף אותה לגורמים שונים לרבות שותפים פוטנציאלים, יצרנים/קבלנים משקיעים או לכל מטרה אחרת, מבלי לחשוש שהחשיפה תפגע באפשרות לקבל הגנת פטנט, ולא פחות חשוב תקנה בלעדיות שתמנע העתקה של האמצאה (אשר תחול, בפועל, ממועד קבלת הפטנט).

סיבה נוספת להגשת בקשה לפטנט קודם לפנייה למשקיעים היא שמשקיע יבקש לוודא שהרעיון החדשני בבסיס הטכנולוגיה מוגן בפטנט או בקשת פטנט, בכדי למנוע השקעת כספים במיזם שניתן להעתיקו בקלות ע"י מתחרים. בקשה לפטנט מעידה על רצינות ורמת המחויבות של היזם כלפי אותו משקיע. במקרה של שיתופי פעולה עם חברות בתחום, הגשת בקשה לפטנט מבטיחה כי הזכויות באמצאה הן של היזם.

במקרים לא מעטים, נוצרו שיתופי פעולה בין חברות בינלאומיות גדולות וסטרטאפים קטנים אשר פיתחו טכנולוגיה שהשלימה את מוצר שפותח בחברה הגדולה. הגנת הפטנט אשר לה דאג הסטרטאפ הקטינה את הסיכון שחברת הענק (אשר לה משאבים רבים לאין שיעור) תנצל את הטכנולוגיה המשלימה ללא הסכמת הסטרטאפ ובנוסף מעניקה לחברת הענק כלים משפטיים להתמודדות עם ניסיונות העתקת הטכנולוגיה המשלימה ע"י מתחרותיה הגדולות.

בקשה לפטנט כוללת את תיאור הטכנולוגיה לפרטי פרטים. למה שאגלה לרבים איך הגעתי לטכנולוגיה ואתן להם את היתרון הזה?

כי זה "הדיל"- הגנה בתמורה לחשיפה. והטוויסט – חשיפה יכולה להוות דווקא יתרון

 אכן אחת הדרישות בבקשה לפטנט היא תיאור פרטני של התהליך או המוצר בבסיס הבקשה לפטנט (ולא רק את "הרעיון הכללי") . ואולם, הבקשה חסויה במשך שנה וחצי ממועד הגשתה (וגם מועד זה ניתן להארכה באם מחליטים להגיש רק בארה"ב). הפרסום- אשר נראה במבט ראשון כחיסרון ("גילוי הסודות למתחרים"), יכול להיחשב במקרים רבים ליתרון הואיל ומתחרים המנהלים את השקעותיהם באחריות, יצטרכו לשקול האם להשקיע משאבים בפיתוח שיווק וכו' בתחום אשר ייתכן שיחסם בעתיד לכשיינתן הפטנט. דילמה זאת מתעצמת אם בגין הטכנולוגיה החדשנית הוגשו מספר בקשות לפטנט (פורטפוליו פטנטים) המכסות היבטים שונים של הטכנולוגיה החדשה.

האם אפשר להגיש בקשה לפטנט על "מוצר תוכנה"?

אם מוצר התוכנה כולל "פתרון של "בעיה טכנית" בשטח התוכנה – אז כן בהחלט!

 פתרון של בעיה טכנית נפוץ במרבית הסטרטאפים הטכנולוגיים לרבות בתחומי הביג דאטה, למידה ממוחשבת, סייבר, בלוקצ'יין, תקשורת ותחומים רבים אחרים ובד"כ ניתן לקבל בהם הגנת פטנט בת-תוקף (בתנאי שהבקשה עומדת ביתר דרישות החוק כמו כל בקשה לפטנט אחרת). לעיתים מתעוררת בעיה כאשר האמצאה בשטח התוכנה אינה מערבת התמודדות עם בעיה טכנית מורכבת. הגנת פטנט על אמצאות בשטח התוכנה חשובה במיוחד לנוכח הקלות היחסית שבה ניתן לפתח מוצר דומה ומתחרה (שאינו כולל העתקה ממש – המוגנת כשלעצמה בדיני זכויות יוצרים)

ומה לגבי אפליקציות? האם רובן מוגנות פטנט?

הקריטריונים להגנת פטנט על אפליקציות תוכנה אינם שונים מאלו שנוגעים להגנת פטנט על מוצרי תוכנה

באותם המקרים שיישום האפליקציה פשוט ואינו מערב פתרון של בעיה טכנית בתחום התוכנה לא ניתן יהיה לקבל הגנת פטנט עליהן (ואכן רבות מהאפליקציות אינן כוללות רעיונות כשירים פטנט) אפליקציות אלו חשופות בד"כ להעתקת הרעיון (בד"כ "במימוש" אחר כדי להתחמק מהפרת זכויות יוצרים) ע"י מתחרים.

 האם יש אמצעי אחר להגנה על אפליקציות שאינו הגנת פטנט?

כן, הגנת עיצוב (מדגם)

מבלי קשר למסלול הגנת הפטנט ניתן להגן באמצעות עיצוב (Design) על עיצובים ובמיוחד על עיצובים חדשים של ממשק למשתמש. להגנה כזאת ערך רב לדוגמא באפליקציות בהן המשתמשים מפתחם תלות דווקא בממשק למשתמש שאליו הן התרגלו ואשר יהווה חסם לעבור לשימוש לאפליקציה מתחרה אשר כוללת ממשק שאינו מוכר להן.

 הרעיון כל הזמן משתנה. למה שאגן עכשיו אם זה יהיה לא רלוונטי בעוד שנה?

נכון, סטארטאפ טיפוסי מפתח כל הזמן ומתפתח ואתגר זה חל גם על אסטרטגיית הפנטים של הסטרטאפ

במקרים רבים התוכנית העסקית של החברה בתחילת דרכה אינו דומה לזו שמתפתחת בהמשך. בהתאם, גם בקשות הפטנט של החברה, אשר מהוות כלי עסקי לקידום יעדי הפיתוח והיעדים העסקיים של החברה בשלבה הנוכחי, צריכות להתעדכן בהתאם לשינויים שעוברת החברה. פיתוחים או שכלולים לאורך הדרך יכולים להיות מוגנים בבקשות פטנט נוספות, אשר לצד הבקשה הראשונה הבסיסית מייצרות פורטפוליו של פטנטים.

תודה לקוראים 🙂 

לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית עם עורך פטנטים ללא עלות, זה הקישור:

https://bit.ly/3gbN08y

Recent Posts